כלל חברה לביטוח בע"מ נ' בוח'ארי ואח'

ב"כ התובעת: עו"ד נור

ב"כ הנתבעים: עו"ד שמפל

פסק דין

תאונת דרכים שהתרחשה ביום 31/3/09 בין רכב פרטי (התובעת) למשאית (הנתבעים). אין חולק כי הרכב הפרטי נפגע באזור כנף שמאל אחורית, אולם הצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבות התאונה.

העד מטעם התובעת העיד כי עמד ברמזור אדום כשהמשאית אחריו, וכי כשהרמזור התחלף לירוק החל בנסיעה שבמהלכה פגעה בו המשאית מאחור. נתבע 1 העיד כי המשאית אכן עמדה במופע אור אדום, אולם לטענתו רכב התובעת שיצא מחניה ביקש לעקוף אותה מימין ובמהלך העקיפה נתפס הפגוש האחורי שלו בפגוש הקדמי של המשאית וכך נגרם הנזק.

שמעתי את שני הנהגים, בחנתי את יתר הראיות, כולל הודעות לביטוח, תמונות נזק וחוות דעת השמאי, ומצאתי שאין באפשרותי להכריע בין הגרסאות הסותרות.

התקשיתי להאמין לעדותו של הנהג מטעם התובעת שלא עשתה רושם אמין ולא עלתה בקנה אחד עם הודאתו לביטוח בה נרשם כי עמד ברמזור אדום והמשאית פגעה בו מאחור. הגרסה לפיה בזמן התאונה התחלף הרמזור והוא החל בנסיעה נשמעה לראשונה בבית-המשפט, ולא ניתן הסבר כיצד במהלך נסיעה ארעה התאונה שכן הנהג לא העיד על בלימה כלשהי. העובדה שהפגיעה היא במוקד שמאלי-אחורי בלבד, ולא לכל אורך הצד האחורי, מחזקת מאוד את גרסת הנתבע כי רכב התובעת אכן עקף את המשאית מימין, והסבריו של הנהג ברכב התובעת לעובדה זו לא היו מספקים. לעניין זה אציין כי הנהג העיד ששני הרכבים היו בין הנתיבים משום שרכבים אחרים חנו בצד הימני, אולם לא ניתן הסבר מדוע המשאית היתה ימנית יותר מרכבו.

נתתי דעתי לתמונות הנזק ברכב התובעת ולדוח השמאי, ושקלתי ראיות אלו בכובד ראש, שכן מדובר בעדויות האובייקטיביות היחידות, אולם לא מצאתי כי אלו יכולות להכריע את הכף לכאן או לכאן. התמונות מראות תלישה של הפגוש האחורי ומכה והן עשויות להתיישב עם כל אחת מן הגרסאות. אשר לחוות דעת השמאי – זו אכן מציינת כי נדרש יישור של פח תא המטען, דבר המחזק את גרסת התובעת כי ניתנה מכה מאחור, אולם לא ברור מהו היקף התיקון ולא נשללה אפשרות כי העיקום בפח נגרם מתלישת הפגוש. בכל מקרה, גם אם ניתנה מכה מאחור, יתר הראיות מראות שקיים סיכוי סביר שרכב התובעת אכן עקף את המשאית מימין וגרם לסיכון ולתאונה.

נוכח כל אלו, מצאתי כי קיימים פגמים וליקויים בשתי הגרסאות, כל אחת מהן סבירה ובלתי סבירה במידה דומה, ואין באפשרותי להכריע ביניהן. בנסיבות אלו, הואיל ונטל ההוכחה הוא על התובעת ונטל זה לא הורם, אני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 10% מסכום התביעה+מע"מ. אני פוסק לשני העדים שהופיעו היום שכר עדות בסך 200 ₪ לכל עד. כל צד יישא בשכר העד מטעמו.

ניתן היום, י' כסלו תשע"א, 17 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: